מואשם ביידוי אבנים לעבר עמדה של צה"ל ישוחרר לחלופת מעצר

כתב האישום שהוגש נגד המשיב מייחס לו עבירה  של יידוי אבנים ונטען בו כי המשיב יידה ביחד עם עוד שבעה אחרים אבנים לעבר עמדה של צה"ל בסמוך לכפר בית עומר. בימ"ש קמא קבע כי נוכח עברו הנקי של המשיב ונסיבות העבירה, יש לשחרר את המשיב למעצר בית בערבות צד ג'. על כך, עוררת התביעה וטוענת כי יש ראיות לכאורה נגד המשיב וכי קיימת עילה של מסוכנות שמצדיקה את מעצרו עד תום ההליכים. לעומת זאת, הסנגור טוען, כי יש קשיים ראייתים ואין להתערב בהחלטת בימ"ש קמא.  

שקלתי את טיעוני הצדדים, ועיינתי בחומר החקירה. עד תביעה 2, חייל צה"ל שהיה בתצפית במרחק של קרוב ל-50 מטר מהאירוע, העיד כי ראה צעירים מיידים אבנים לאחר שהסתיימה הלוויה שהייתה במקום. כשהגיע סיור לאירוע נמלטו אותם צעירים, וכשנתפסו שניים לאחר מרדף, זיהה העד את המשיב לפי פרצופו וחולצתו, אף שנותק קשר העין ביניהם קודם לכן. עד תביעה 3 אשר תפס את המשיב, פעל לפי הנחיות התצפית ולא ראה את יידוי האבנים. המשיב עצמו הכחיש כי נטל חלק באירוע.

העובדה שלא נשמר קשר עין רציף עם המשיב עד שנתפס, מהווה חולשה מסוימת בראיות, בשים לב למרחק שהיה בין עד תביעה 2 לבין המשיב בעת יידוי האבנים. המשיב הוא קטין בן 14, תלמיד כיתה ח' ועברו נקי. מדובר באירוע חד פעמי, ובנסיבות אלה, אינני סבור כי החלטתו של בימ"ש קמא לשחרר את המשיב בחלופת מעצר, חורגת ממתחם הסבירות במידה שמצדיקה את התערבות ערכאת הערעור. עם זאת, אני סבור כי לא ניתן להסתפק בערבות צד ג' בלבד, ונדרשת גם הפקדה כספית משמעותית, כדי להבטיח את התייצבותו של המשיב להמשך משפטו.

סוף דבר, נוכח האמור לעיל, התוצאה היא שאני דוחה את הערר של התביעה, ומותיר על כנה את החלטתו של בימ"ש קמא לשחרר את המשיב בחלופת מעצר. עם זאת, לתנאים שקבע בימ"ש קמא לשחרורו של המשיב אני מוסיף גם הפקדה כספית על סך 5,000 ש"ח במזומן. יתר התנאים יעמדו בעינם.

ניתנה היום, 5 ביוני 2008, ב' בסיוון התשס"ח, בלשכה. מזכירות ביהמ"ש תעביר העתק החלטה זו לידי הצדדים.

נשיא

רמ"שית: מפ התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: